קרוב או רחוק?
מסר מספר 45:
מה קרוב או רחוק יותר, עולם רחוק או עולם קרוב?
מחשבות:
טוב, אז תאמרו שאני מתפלספת ומה בכלל אני רוצה פה... ובודאי תאמרו: תלוי מהיכן מסתכלים, האם מעולם רחוק לעולם רחוק? או מעולם רחוק לעולם קרוב?
אז יש כאן ארבע אפשרויות, תבדקו. מאוד פשוט, נכון?
הכל היה פשוט אילו היינו מסוגלים להתבונן על העולמות שלנו ממקום אובייקטיבי.
אז מה שרחוק מאיתנו, הוא באמת רחוק, ולהיפך.
על איזה עולמות מדובר פה? אפשר ליישם זאת על כל דבר לפי הענין. אם נעמוד על כדור הארץ ונסתכל לשמיים, נראה כוכב קרוב או רחוק יותר. כנ"ל אם יעמוד מישהו על אחד הכוכבים ויסתכל לעבר כדור הארץ.
זו הראיה האוביקטיבית שלנו. יש עובדות שאפשר למדוד אותן ולהוכיח אותן. המרחקים לא ישתנו גם אם נרצה ולא נוכל להשפיע עליהם בשום צורה.
אז מה רצה המסר הזה לומר לנו?
אולי מדובר פה על ראייה אחרת, ראיה שמתעוותת. ראיה שאינה קשורה בכלל לעובדות ומתעלמת מהן.
מתי זה קורה?
זה קורה כאשר אנחנו מכניסים רגש. ברגע שהכנסנו רגש למשהו עובדתי, העובדה כאילו פסקה מלהתקיים.
אנחנו לא נבחין בה בכלל. אנחנו נתייחס לעולמות לפי הרגש שבתוכנו.
עולם רחוק יהפך לקרוב, ולהיפך. כלפי עולם קרוב נהפך להיות אדישים. אולי נתגעגע לעולם רחוק ולא נראה עולם נפלא שנמצא מתחת לחוטמינו.
עולם יכול להיות כוכב, יכול להיות נושא ויכול להיות אדם.
יש עולמות שכלפיהם חשובות לנו רק העובדות ויש עולמות שמנוהלים על ידי רגשות. ברגע שהרגש שולט אנחנו מאבדים שיקול דעת נכון.
אם מדובר בעולמות כבני אדם, נראה שקיימים אינסוף אפשרויות של התייחסות לעולם קרוב ורחוק. קודם היו לנו רק ארבע אפשרויות... תראו איזה הבדל!
קרבו אליכם עולמות רחוקים והשאירו אותם קרוב, לא קרוב מדי. אולי חלק עדיף שישארו רחוקים מכם, אל תתעקשו לקרב מה שצריך להישאר רחוק.
כדאי להשתדל לחזור לנקודת מבט כמה שיותר אוביקטיבית, מאוזנת בין השכל לרגש, כדי לצמצם את מספר האפשרויות.
כדאי להתבונן קצת ממרחק על משהו קרוב, או להתקרב למשהו שאנחנו רגילים להתבונן בו ממרחק. בטוח שכל פעם הראיה שלנו תשתנה, מה שיאפשר לנו להחליט את ההחלטה הנכונה.
בברכת התקרבות והתרחקות מבוקרת,
פנינה
בטעינה...