קמח מתוק
מסר מספר 27:
"חיטה הצומחת נגד הרוח ימתק קמח זרעיה שבעתיים".
מחשבות על המסר:
טבעו של האדם הוא ללכת עם הזרם. אנשים נוטים בדרך כלל להתאים עצמם לדרישות סביבתם. הם אינם חורגים מן המסגרת, אלא אם כן מדובר בסטיה חברתית או בהתנהגות אנטי חברתית.
עוד כאשר אנחנו ילדים, נוטה הילד להתאים את עצמו להוריו. הדבר החשוב לו ביותר הוא לזכות באהבתם ולשם כך הוא מוכן לרצותם ולגרום להם לאהוב אותו. עובדה זו מלמדת אותו לחיות בהתאם לנורמות מקובלות והוא מקבל את החינוך החברתי הראשון שלו מהוריו שבו אחר כך ישתמש במגעיו עם ילדים אחרים.
איך אתם מחנכים את הילד שלכם? האם אתם מעודדים אצלו חשיבה עצמאית ויצירתית או אתם כופים עליו בדרך כלל את דעתכם?
איך חינכו אתכם?
"ההליכה עם הזרם" יוצרת גם תופעות שליליות, כגון "תופעת העדר" או "תופעת ההמון". כאן מרכיב החיקוי של האנשים מופנה לכיוונים שליליים ולעיתים הרסניים לפרט ולחברה.
האם הילד שלכם נגרר אחרי ילדים אחרים שהשפעתם אינה חיובית עליו?
החברה מחנכת אותנו, באמצעות שליחיה שהם ההורים, הגננת, המורים שעל הילדים להתאים עצמם לכללי מסגרת ולהשמע להם. קיימים כמובן יתרונות חשובים לכך, כאשר העיקרי שבהם הוא שכך ניתן לקיים חברה מתוקנת בה החוקים נשמרים על ידי חבריה וכולם יוצאים מכך נשכרים.
אולם ההקפדה על כללים ונורמות יכולה לעיתים לגרום גם לתוצאות אחרות. אנשים רבים חיים את חייהם מתוך נאמנות או היצמדות למוכר ולקיים ואינם מעיזים לנסות כיוון חדש בחייהם. כל זאת כי לא חונכו ליצירתיות או לספונטניות בחשיבה והם ממשיכים לפעול על פי אותם ערכים קבועים.
אנשים רבים מנהלים את חייהם בשיגרה חסרת מעוף ואינם מודעים לאפשרויות הרבות העומדות בפניהם.
אחרים מהלכים עם תחושת החמצה, ביזבוז, חוסר הגשמה ותיסכול המובילים לא פעם לדיכאון ולחוסר ערך עצמי ולהרגשה כי חייהם היו לחינם.
האם אתם מעיזים לחשוב קצת אחרת?
חשוב אם כן להרחיב את התודעה מעבר לריבוע היומיומי המוכר. האפשרויות העומדות בפנינו הן עצומות כיד הדימיון הטובה עלינו.
כולנו מדמיינים בלי סוף דימיונות שונים ומשונים. בחלק גדול מהם אנחנו ממלאים תפקידים רחוקים מרחק רב מן החיים האמיתיים שלנו.
מה היה קורה אילו הייתם לוקחים מחשבה דימיונית כזו ומנסים לתרגם אותה למשהו ממשי?
נכון שחשוב לשמור על הקיים, על מקום עבודה, מסגרת זוגית, משפחתית וחברתית, אולם, איפה אתם משאירים את עצמכם?
האם אתם מסופקים מחייכם? האם אתם מחוברים למהות הפנימית שלכם? האם אתם חולמים על שינוי כלשהו ואינכם מעיזים לבצעו כי הוא נוגד נורמות מקובלות, או לא יתקבל באהדה על ידי בן או בת הזוג?
אולי המשפחה תתנגד או החוג החברתי אליו אתם שייכים יביט עליכם בתימהון.
אנשים חוששים להיות שונים. אנשים חוששים לבטא את הייחודיות שבהם שמא יהפכו ללעג, לא יובנו על ידי הסביבה ולא ירגישו שייכים אליה יותר.
כך מדוכאת היצירתיות והחלום נגוז.
אל לו לאדם לוותר על חלומו, יהיה מוזר ככל שיהיה. תחושת ההישג שלנו כאשר אנחנו מצליחים להשיג מטרה היא גדולה ונפלאה והיא אף מרשימה יותר כאשר אנחנו זוכים להערכת החברה.
אולם לא תמיד החברה מאשרת את החלום שלנו והוא נראה חריג ולא מובן. אל לנו להירתע מכך. כאן יהא עלינו ללכת "נגד הזרם", נגד דעת הרוב, נגד המקובל.
תחושת ההישג אז כאשר נצליח להגשים את החלום תמתק פי כמה וכמה.
בטעינה...